השנה אין עצירות בפסח – איך להיות בני חורין אמיתיים בפסח?

למה הפכה 'עצירות' למילה נרדפת לחג הפסח?

למרבה הצער האסוציאציה הראשונה של אנשים רבים לחג הפסח היא – עצירות. ויש לכך סיבה טובה.

משהו קורה למערכת העיכול של המון אנשים בחג הפסח, שמוביל ל'עוצר יציאות' מהגוף, על כל המשמעויות המעיקות שבדבר. לפי הערכות בעולם הרפואה למעלה מ50% מהישראלים מתמודדים עם קשיים במערכת העיכול במהלך חג הפסח שכוללים: עצירות, גזים, נפיחות, אי נוחות בבטן ועוד.

יש כמה סיבות עיקריות שיכולות להסביר את התופעה, והנה הן:

1. מצות

המצות הפריכות המסורתיות אולי טעימות לנו, ובעיקר מגוונות מעט את התפריט הבנאלי והרגיל של היום יום. אבל הן עשויות בעיקר מקמח לבן יבש ודל בסיבים תזונתיים.

סיבים תזונתיים ונוזלים הם ה'שמן' שמשמן את מערכת העיכול ומאפשר יציאות תקינות וקלות, ובהיעדרם המעיים על תכולתם מתייבשים, ונוצרת עצירות קשה.

2. סעודות עמוסות במאכלים כבדים

אם במהלך השגרה יש לנו הרגלי מזון מאוזנים ומאופקים יחסית, הרי שבשבעת ימי הפסח אנחנו משחררים כל רסן ומרשים לעצמנו לאכול עד להתפקע בסעודות החג העשירות. מה שמעמיס נורא על מערכת העיכול, מעייף אותה ומקשה עליה לתפקד כנדרש. זה נכון במיוחד כאשר הארוחות מתקיימות בצמוד לשעת השינה.

3. סטרס ועומס רגשי

בתקופה שלפני חג הפסח ההוצאות הכספיות נוסקות, עומס העבודה בניקיון הבית מכריע אותנו ויש לזה השלכות ישירות על הרגלי המזון והשתייה שלנו ועל בריאות ותקינות מערכות הגוף, בדגש על מערכת העיכול.

4. תזונה לא מאוזנת

במהלך הפסח אנחנו צורכים לרוב מזון שונה לחלוטין מזה שאנחנו רגילים אליו במהלך השגרה. אצל חלק מקהילות האשכנזים נהוג להימנע לחלוטין מאכילת קטניות מכל סוג שהוא במהלך הפסח. אבל גם אצל אלא שלא נוהגים כך חלים שינויים קיצוניים בתפריט במהלך ימי החג; מאכלים שומניים כגון בקר שומני, צ'יפס מטוגן וכו' מחליפים את הירקות הבריאים, ושתייה רוויה בסוכר ובאלכוהול מחליפים את המים הצלולים.

מערכת העיכול לא תמיד יודעת איך 'לאכול' ולעכל את כל ה'טוב' הזה, ובעקבות כך היא מפתחת עצירות.

אז איך עוברים את הפסח בלי עצירות? – זה לגמרי אפשרי!

ניתן לנתק את הקשר הגורדי בין העצירות לחג הפסח, באמצעות נקיטת כמה צעדים פשוטים אך הכרחיים במהלך החג:

אכילת מצות שלא עשויות מקמח לבן

מאפיות המצות עברו שינוי גדול מאוד בשנים האחרונות והן מציעות מצות פריכות ואיכותיות שעשויות מכל מיני סוגי קמחים, ולא רק מקמח לבן.

הקמח הלבן כאמור די מרוקן מסיבים תזונתיים ההכרחיים ליציאות מתפקדות – לכן עדיף לאכול מצות העשויות מקמחים מלאים אחרים כגון: כוסמין, שיבולת שועל או שיפון, שמכילים כמות נאה יותר של סיבים תזונתיים.

שתייה מרובה של מים

שתייה מרובה של מים בריאה לגוף מהרבה סיבות, והיא מהווה גם מפתח משמעותי ליציאות תקינות בפסח. המים הופכים את המעיים לרטובים יותר, והם נספחים אל תוך הסיבים התזונתיים שבתורם מעבים את הצואה ומאיצים את היציאות מהגוף (לתשומת ליבכם צריכת סיבים תזונתיים ללא שתייה מספקת של מים, עלולה לגרום לעצירות קשה יותר)

כמות המים המומלצת ביום היא לפחות בין 8 ל 10 כוסות מידי יום.

לאכול שלל ירקות ופירות עם הקליפות שלהם

בירקות ובפירות השונים יש כמויות נכבדות של סיבים תזונתיים, ובמיוחד בקליפות שלהם. לכן ירקות ופירות יכולים להיות מקור נהדר ובריא לסיבים תזונתיים לאורך ימי הפסח. מומלץ לאכול יותר ירקות ופירות בפסח ביחס לשאר ימי השנה, במטרה לפצות על החוסר בסיבים תזונתיים. את הירקות והפירות מומלץ לאכול כמובן עם הקליפות שלהם.

להימנע מארוחות כבדות ועמוסות מידי

כאשר אנחנו מסובים סביב השולחן עם בני המשפחה בפסח, ומאכלים מהבילים ומגרים מוגשים בזה אחר זה, אנחנו אוכלים בלי לחשוב יותר מידי וללא הלימה לצורך האמיתי של הגוף שלנו. חשוב להיות עם יד על הדופק, או נכון יותר עם יד על הפה, ולאכול רק כמה שהגוף צריך. ברגע שאנחנו מרגישים שבעים (לא מפוצצים) מומלץ להפסיק לדחוס אוכל למערכת העיכול. זה עלול לייצר עומס ושחיקה על מערכת העיכול ולייצר בין היתר עצירות קשה.

לסיכום:

חג הפסח מוכר ככזה שרבים סובלים בו מעצירות.

הסיבות לכך הן בעיקר: מצות מקמח לבן הדלות בסיבים תזונתיים, אכילה מופרזת, שינויי תזונה וסטרס.

מומלץ לאכול מצות מקמח מלא כגון: שיפון, כוסמין או שיבולת שועל, לצרוך הרבה מים, לאכול פירות וירקות עם הקליפות שלהם ולהימנע מסעודות גדושות מידי.