עצירות כרונית אצל נשים – למה זה קורה, וכיצד מתמודדים?

כמה מילים על עצירות.

עצירות – פירושה, שינוי לרעה בסדר היציאות התקין. לא כל עיקוב או קושי נקודתי וחולף ביציאה, חוסה תחת ההגדרה הרפואית של עצירות. אלא כאשר מתמודדים עם התופעות הבאות: צואה קשה וגושית, יציאות חלקיות (תחושה שחלק מהצואה נותר במעיים), יציאות הדורשות הפעלת לחץ, ופחות מ3 יציאות בשבוע. – גם מי שרגיל לצאת בכל יום, ולפתע מתפנה רק פעם ביומיים או שלושה, עשוי להיחשב כמי שסובל מעצירות.

אצל רוב האנשים נובעת העצירות מתזונה לקויה, צריכת נוזלים לא מספקת, העדר פעילות גופנית, התאפקות יזומה מיציאות, וצריכת תרופות או תוספי תזונה שגורמות לעצירות. עצירות מהסוג הזה ניתנת לפתרון, באמצעות ביצוע התאמות נדרשות באורח החיים.

במקרים אחרים ופחות נפוצים, העצירות היא רק ביטוי לבעיה פנימית יותר כגון: תסמונת המעי הרגיז, סוכרת, מחלת קרוהן, בעיות נוירולוגיות ועוד.

בכל מקרה של עצירות שמתמשכת לאורך כמה ימים מומלץ להיוועץ עם הרופא, באשר להתמודדות הנכונה עם התופעה.

עצירות אצל נשים – למה היא נפוצה יותר?

לשאלה הזאת עולם הרפואה הקונבנציונלי מסרב בשלב זה, להעניק סיבות ברורות ומוצקות. (כידוע ברפואה לא ששים לקפוץ למסקנות, ומעדיפים להותיר שאלות כאלה, בגדר שאלות פתוחות) אך נוטים להאמין שההסבר לכך נעוץ בהבדלים הורמונליים הקיימים בין נשים וגברים, שבמקרה הזה מפלים את הנשים לרעה.

עד כאן ההתייחסות של ספרי הרפואה הפורמליים. אבל כל רופא יידע למנות כמה סיבות מאוד נפוצות לכך שנשים סובלות יותר מעצירות. והנה העיקריות שבהן:

• הריון

נשים הריוניות עשויות להתמודד עם עצירות לכל אורך תקופת ההיריון. ויש לכך כמה סיבות אפשריות:

• במהלך ההיריון משתחררים בגוף האישה הורמונים ההכרחיים למהלך ההיריון התקין והתפתחות העובר. אבל לחלק מההורמונים האלה, עשוי להיות אפקט השפעה שלילי על תפקוד מערכת העיכול והמעיים, מה שכמובן עשוי לגרום לעצירות.
• התפתחות העובר עשוי להפעיל לחץ על המעיים, מה שמקשה על היציאות ומחולל עצירות.
• מה שמאפיין מאוד נשים בהריון, זו תזונה לא מאוזנת. זה מתבטא בחשקים בלתי נשלטים למאכלים גרועים למערכת העיכול, במקביל לתחושת דחייה ממזונות עתירי סיבים תזונתיים החשובים מאוד לעיכול. תופעה זו עשויה גם לגרום לצריכת נוזלים לא מספקת, מה שמאגד את כל התנאים האידיאליים להיווצרות עצירות.
• נשים הריוניות מוגבלות בתנועתן, מי יותר ומי פחות. מה שמוביל לירידה חדה בפעילות הגופנית. פעילות גופנית נחוצה לשימור הכושר של שרירי מערכת העיכול, והמרצת תנועת דם למערכת. העדר פעילות זו, עשוי להוביל לירידה בפרודוקטיביות של מערכת העיכול, ובתרגום לשפה פשוטה – עצירות.

• לידה

הלידה עצמה היא טראומתית לגוף האישה. אחד מ'נזקי הלידה' הם קרעים מקומיים שנוצרים באזור. קרעים אלה עלולים לכאוב בזמן יציאות. מה שגורם לנשים רבות להתאפק מיציאות. התאפקות זו עשויה לגרום לצואה להתייבש במעיים, וליצור פקק שקשה יהיה לשחרר בהמשך.

כמו כן נשים לאחר לידה עשויות להמשיך להתמודד עם עצירות לאורך זמן מה, וזאת בגלל המשך ההשפעות של השינויים הפיזיולוגיים וההורמונליים שהן חוו בתקופת ההיריון.

• תוספי ברזל

נשים רבות צורכות באורח קבע תוספי ברזל. תוספים אלה עשויים לגרום לעצירות. (היום ניתן להשיג תוספי ברזל שלא מחוללים עצירות)

במידה ואתן סובלות מעצירות כרונית קשה, אל תתלו אותה באופן עצמאי בגורמים אלה, תמיד תעדיפו לקבל חוות דעת רפואית, במטרה לשלול סיבות עמוקות ובעייתיות לעצירות שלכן.

כיצד מתמודדים עם עצירות כרונית אצל נשים?

בשלב ראשון כדאי לעשות שינויים באורח החיים. להרבות בצריכת מזון רווי בסיבים תזונתיים, שתייה מרובה של נוזלים, להשתדל לעשות כמה שיותר פעילות גופנית (במידה ואין הגבלה רפואית לכך בעקבות ההיריון), ולהחליף את תוספי התזונה או התרופות, לכאלה שלא גורמים לעצירות.

כמו כן ניתן לשחרר את העצירות בעזרת זרזי יציאות טבעיים כגון: שמן זית, שזיפים יבשים ומיץ שזיפים, זרעי פשתן, זרעי צ'יה דגנים מלאים ועוד.

במקרי עצירות אקוטיים ניתן להשתמש עם משלשלים ומרככי צואה לא טבעיים, אודותם יש להתייעץ עם הרופא לפני צריכתם בעת הריון.

שיטות טיפול טבעיות יעילות במיוחד לעצירות בהריון, שמסרבת להשתחרר, הן: דיקור סיני, רפלקסולוגיה  ושיאצו.

לסיכום:

• נשים סובלות  מעצירות יותר מגברים באחוזים ניכרים. זה קשור בין היתר לתהליך ההיריון והלידה, ובהבדלים הורמונליים בין נשים וגברים. לרוב, שינויים מינוריים באורח החיים יפתרו את הבעיה, אך אם אלה לא עוזרים יש להתייעץ עם הרופא להמשך טיפול.